גששות במצפה רמון
כאשר אנשים שומעים את המושג ״גששות״ הם נוטים לחשוב על חייל שמבצע פתיחה של ציר צבאי או אחד שהולך לאורך הגבול ומחפש בשביל הטשטוש עקבות של מבריחים שחצו את הגדר, מעטים מאיתנו חושבים על אבות אבותינו הקדמונים שרצו יחפים אחרי הטרף שלהם בסוואנות וביערות, עם חגורות עור וכידוני צור. בסדנת הגששות שלי אני מנסה לקחת אתכם הרחק מעבר לשגרה שלכם, הרחק אחורה, אל ההיסטוריה, אל מי שהיינו פעם, ואל מה שאנחנו יכולים להפוך לכמה שעות, אם רק נרצה.
תפתחו את העיניים בבקשה!
מבין כל הפעילויות שאני עושה ומעבירה, סיור עקרבים במצפה רמון, סנפלינג או טיול ג׳יפים, סדנת גששות זו הפעילות החשובה והיקרה לי ביותר, זו סדנת הדגל של עקבות מדבר. בסדנה, אני מזמינה אתכם להיות כל כולכם בחושים שלכם, להיות שלווים ונוכחים, וערים לכל הסימנים שפרושים לפניכם. זהו ידע עמוק שהוטבע בגוף שלנו במשך אלפי שנים בגזע המח, בזמנים שהיכולת שלנו ליישם את הידע הזה הייתה הרת גורל ודנה את בני האדם לחיים או למוות. האם נצליח להשיג מזון או נרעב? האם נזהה חיות מסוכנות בסביבה? האם נדע לחזור לבני השבט שלנו אחרי שהתרחקו מאיתנו? למרבה הפליאה - הידע הזה עדיין נגיש לנו, לכל אחד ואחת מאתנו, במידה ונרצה לעורר אותו.
אני לא מנסה להגיד לכם להפוך לציידים לקטים, זה לא העניין. הגששות מעניקה לנו הרבה מתנות, אנחנו בני אדם מודרניים, החיים שלנו, תודה לאל, הם הרבה מעבר להישרדות בסיסית. בקצב החיים שלנו, בסחרור הסחות הדעת שיש סביבנו, ההליכה הפשוטה אחרי העקבות, העצירה, הכריעה, ההתבוננות, כריית האוזניים, הרחבת המבט, הם דברים שרובנו כמעט ולא עושים. השהיה הממושכת בבתים מוגנים, ברכבים רועשים, הולכת ומרדימה את חושינו ואת היכולת שלנו לשקוע רגע בשהייה אחרת, שהייה של אדם בטבע, במרחב שהרבה תרבויות קדומות האמינו שאנחנו חלק ממנו. ובעיניי, להיות חלק מהטבע מתחיל בלהיות ער אליו, וכן בתשומת לב לכל הרחשים שקורים סביבנו. להיות כמו חיית בר שתוך כדי שהיא אוכלת, הולכת או אפילו ישנה, היא כורה עיניים ואוזניים לכל מה שמתרחש ברדיוס מסביבה. כי גשש טוב זה גשש שלא בא להתבונן על הנוף אלא בא להיות עם הנוף.
באמצעות סדנת גששות אנחנו נבין כמה כח יש לאינטואיציה שלנו, וכמה האינטואיציה מתחדדת כשהחושים מתחדדים. הידע שנלמד יילקח איתנו הלאה אל הבית והנסיעות והמשרד. זהו ידע שהולך איתנו לכל מקום. אולי גם חלק מכם ירגישו, שתשומת לב עמוקה וערה לטבע מביאה איתה גם תשומת לב פנימית, ומחברת אותנו אל עצמנו ואל מה שאנחנו מרגישים.
יורדים לקרקע
אחרי המחשבות ההגותיות שלי על גששות אשמח לרדת קצת לקרקע. גששות זו בעצם קריאה של סימנים שיש בקרקע, והיכולת להבין באמצעות הסימנים מה קרה כאן במרחב. הסימנים יכולים להיות עקבות, או הפרשות למיניהם, סימני טריפה או רעייה ועוד. הסימנים שבעלי החיים משאירים בשטח שונים כמובן אחד מהשני, ולכן הרבה מהמשחק הגששי הוא לגלות מי החיה שהשאירה את הסימנים. למעשה, אפשר לגלות יותר מאיזו חיה היא זו שהשאירה את העקבות: העקבות מגלות לנו גם על מינה וגילה של החיה, האם היא הלכה לאט או רצה ועוד הפתעות שאשאיר לנו לגלות בסדנה.
סדנת גששות מתאימה לכל הגילאים. כמו שכבר אמרתי, אצל כולנו יש את היכולת לעקוב אחרי הסימנים ולגלות אותם, ואצל כולנו היכולת הזו קצת רדומה. מפתיע אותי לגלות כל פעם מחדש כמה זניחים פערי ההבנה והפיענוח בין מבוגרים ובין ילדים, וזו הזדמנות מעולה לחוות סקרנות וגילוי ביחד, הורים וילדים. הסדנה מתובלת במשחקים שעוזרים לנו לחדד את החושים שלנו ולהיכנס לדמויות הגשש שחבויות בנו.
אנחנו ניעזר בטכניקות קדומות (מקל, עיניים וסבלנות) לצד עזרים טכנולוגיים חדישים (הדפסי עקבות ומצלמות דרך). אני ממליצה בחום על שתי סדנאות גששות עוקבות יום אחרי יום על מנת להתנסות בשימוש במצלמות דרך, שזה כלי מדהים, יעיל ומאוד מספק שעוזר לנו להכיר את המרחב שלנו כפי שאף אמצעי אחר לא עוזר.
בעקבות החיים במדבר
קוראים לי מרים, ואני הולכת במדבר הישראלי שנים ארוכות. אחרי כל הזמן הזה אני כבר יכולה להגיד שהשטח מדבר אלי. למדתי את קורס הגששות של אסף בן דוד ועברתי בהצלחה את מבחן הגששות העולמי של sybertracker. אבל אין כמו התנסות וניסיון, וכמובן שהלמידה הגדולה ביותר זו ההתנסות, והעולם מספק לנו תמיד למידה אין סופית, שתמיד אפשר להתפתח בה עוד ועוד.
בזכות הידע הרב שרכשתי פיתחתי את הסדנה הזו. שהיא סדנה לימודית ומכבדת חיות. אנחנו נדע להתקרב לחיות אבל נקפיד לא לחדור אל המרחב הביטחון של החיה.
הסדנה היא באורך של שלוש שעות והיא מיועדת לקבוצות קטנות, ועבור קבוצות שמוכנות להתמסר לעולם חדש ומופלא.
